[audio:http://mishpachtoblogia.co.il/wp-content/uploads/2007/04/burning.mp3]
לחצו על הכפתור כדי לשמוע את השיר. עיבוד ונגינה: אלכס בלסקי
אם אינכם מצליחים להאזין לשיר, לחצו על הקישורית הבאה: The burning Shtetl
סבתי, זלאטע קרמרוצקי (Zlate Kramarutsky) נולדה בז' תמוז תרנ"ו (6.6.1896) בסלובודה הצמודה לקובנא אשר בליטא. הוריה היו חייל המילואים – נחום (בן יודל) קרמרוצקי (Kramarutsky) ו- רבקה רחל (בת מלך פקלצ'יק Pakelchik).
שמה הליטאי היה Eugenia (יבגנייה) והיא כונתה ז'ני.
מלבד ז'ני נולדו לנחום ולרבקה שני ילדים נוספים – שרה ליבה הבכורה (נולדה ב – 9.12.1893) ויצחק הצעיר (נולד ב- 17.12.1901).
בשלהי מלחמת העולם הראשונה הכירה ז'ני את משה-לייב שלומוביץ מהעיר סיגט אשר במחוז מרמורוש בטרנסילבניה, אשר הגיע לקובנא כשבוי מלחמה ונישאה לו.
הזוג הצעיר התגורר בסיגט.
קשר המכתבים עם משפחתה של ז'ני בליטא נותק בתחילת מלחמת העולם השניה. הידיעות שהגיעו על גורלם של יהודי ליטא לא השאירו מקום לספק.
כאשר עמדה במטבחהּ וגיהצה, חשבה ז'ני על גורל משפחתה בליטא ועל הגורל הצפוי לה ולמשפחתהּ ושרה את שירו של מרדכי גבירטיג, "שריפה בעיירה".
השיר התפרסם ב – 1938 בעקבות פוגרום שנערך ב- 1936 בפשיטיק ונפוץ ברחבי אירופה והתקבל כהמנון של ההתנגדות לנאצים. ביום 18.5.1944 שולחה מסיגט ברכבת ביחד עם בעלהּ ושלושת בנותיהם. הרכבת הגיעה לאושוויץ ביום 21.5.1944 לפנות בוקר.
זלאטע ובתהּ הקטנה חנה (בת ה- 11) נשלחו מיד לקרמטוריום ונרצחו על ידי הנאצים.
הדבר היה לפני 63 שנים. אנחנו יודעים וזוכרים.
האם נדאג שיזכרו גם אחרינו ?
===
9 תגובות↓
1 אורית // 15 אפר, 2007 בשעה 16:00
מצמרר, מרגש, וכואב עד אין קץ.
קול שירת הסבתא נשמע מבעד לצלילי הביצוע המופלא.
2 איל // 15 אפר, 2007 בשעה 23:29
במן צרוף מקרים הצטלבה הקריאה בספרו של אלי ויזל 'הלילה' בפתיחת הבלוג ובהקשבה לשיר פעם אחר פעם אחר פעם…וגם נתתי קולי בשיר. אין מילים.
3 ז'ני // 16 אפר, 2007 בשעה 3:13
כולי צמרמורת כשאני קוראת את הסיפור הקצר על ז'ני סבתך.
שמי האמיתי, מלידה, הוא ז'ני, כך כל השנים, לא שיניתי.
הוריי נתנו לי שם זה כמחווה לאמא של אבא שלי, ששמה היה ז'ני.
לא ידוע לי היכן בדיוק נולדה, אך היא גדלה ברומניה ועלתה לארץ עם סבא שלי, אני לא זוכרת אם נישאו ברומניה ועלו לארץ או שעלו כזוג חברים ונישאו כאן.
ז'ני סבתי, נפטרה מעט אחרי גיל שלושים, ממחלה, עת אבי היה בן 10 ואחיו כבן 5.
פשיטיק היא העיירה בא נולד וגדל סבא שלי, אבא של אמא שלי.
הוא היה כבן 14 במרץ 1936, כאשר השתוללו הפורעים בעיירה.
החיבור שלי לרשומה שלך הוא מצמרר, כולנו משפחה אחת גדולה.
4 אפי פוקס // 16 אפר, 2007 בשעה 17:58
כתבתי בבלוג שלי את הסיפור של סבתי. בצורה כל כך דומה וכל כך שונה. טוב לדעת שאתה לא לבד.
5 חוה // 16 אפר, 2007 בשעה 21:56
מצמרר. מזדהה עם הכאב
6 "שריפה בעיירה" – גירסה מספר 3…. | משפחתובלוגיה // 19 מרץ, 2011 בשעה 22:34
[…] 15 באפריל 2007 פרסמתי כאן פוסט בכותרת: "האם נדאג שיזכרו גם אחרינו ('שריפה בעיירה')". הפוסט מדבר על הקשר האישי שלי אל […]
7 על זילות סמלי השואה (שריפה בעיירה – גירסה מספר 4…) | משפחתובלוגיה // 14 אפר, 2012 בשעה 14:25
[…] את סיפורו של השיר "שריפה בעיירה" של גבירטיג ("האם נדאג שיזכרו גם אחרינו ("שריפה בעיירה")". השיר זכה לביצוע שערורייתי של להקת סיילם ואף […]
8 אלכסנדר תמיר – פונאר – עובדות // 16 אוג, 2019 בשעה 23:50
[…] במסגרת הפעילות המוסיקלית שבגטו, הגיש אלכסנדר וולקוביסקי הצעיר (שהיה כבן 11-12) יצרה לחרות וזכה בפרס הרביעי. אביו כתב מילים ואילו שמרקה קצ'רגינסקי תרגם את המילים ליידיש והוסיף שני בתים נוספים. השיר זכה לפרסום בזמן אמת, בדומה לשירים אחרים, כמו השיר "העיירה בוערת". […]
9 השופט אהרון ברק היה ילד בגטו קובנא // 4 אפר, 2021 בשעה 21:54
[…] בריק נולד בקובנא ביום […]
השארת תגובה