משפחתובלוגיה

לודז', 1915-16
אברהם רוזנר ואברהם לבקוביץ חובקים, כל אחד לחוד, בן זכר יחיד – שיהיה אח לשתי בנות נוספות.

חיפה, שנות ה-30
שני הבנים, מאיר רוזנר ומשה לבקוביץ, נפגשים על ספסלי הפקולטה לארכיטקטורה בטכניון. משפחותיהם נותרות מאחור בלודז'.

ראשית שנות ה-40
מאיר ומשה מתגייסים לארמיה השמינית בצבא הבריטי. מאיר משרת ביחידה ההנדסה 738. לא ידוע אם גם משה שירת ביחידה זו.

מסטרה (איטליה), 1945
דודה פולה ואמא מגיעות למחנה מעבר במסטרה, במסען מפולין המשוחררת לפלשתינה. פולה רואה חייל עם תג "פלשתיין", מדבר עם בחור בפולנית, ומזכיר את העיר אופטוב בה גרה דודתה. היא פונה אל החייל ושואלת: "סליחה, אולי אתה מכיר רוזנר מאופטוב?". החייל אינו מכיר, אך מספר שהסרג'נט מייג'ור שלו שמו רוזנר. "מהטכניון?" – החייל מאשר. פולה אומרת שאולי זהו בן-דודה. החייל מביא אותה למחנה הצבא הבריטי הסמוך, ומבקש רשות לטלפן. הוא מטלפן ללידו, ומאיר רוזנר מגיע לטלפון. "אני התעלפתי והוא התעלף. רק דבר אחד הוא אמר לי: אחיך חי והוא בלונדון. אנשים חשבו שהשתגעתי, כי התחלתי להסתובב ולבכות ולצחוק, יש לי אח ויש לי בן-דוד. אחרי חצי שעה מאיר הגיע. היתה שמחה גדולה מאד, אך גם עצב גדול מאד, כי הייתי צריכה לומר לו שהוריו ואחיותיו נספו כולם בוורשה ובטרבלינקה".

תוך זמן קצר הגיע מלונדון גם האח, וויליאם (וואדק) רוזנר, שהיה רופא בצבא צרפת החופשית. המשפחה פוגשת את ליליאנה, חברתו האיטלקיה של מאיר, שבהמשך תהיה אשתו.

גם משה לבקוביץ הוא הניצול היחיד ממשפחתו, שנספתה אף היא בוורשה ובטרבלינקה. כאשר הארמיה השמינית חונה באנקונה הוא פוגש בצעירה איטלקיה, ליילה, אשר תהיה אשתו.

אבוקה, 1948
בת-הדודה של מאיר רוזנר ובן-הדוד של משה לבקוביץ מקימים משפחה. גם אני אהיה חלק ממנה בהמשך.

פסח, ראשית שנות ה-60, ישראל
וויליאם רוזנר מסיים שליחות כרופא באיי יאווה, אינדונזיה. בדרכו חזרה לאנגליה עם משפחתו, הם חונים בביתנו. אנו פוגשים לראשונה את בנות-דודנו האנגליות, וטועמים לראשונה קורנפלקס, שנקנה לכבודן בחנות יוקרה תל-אביבית. סדר הפסח הפעם חגיגי במיוחד. זוהי הפעם היחידה שהמשפחה חוגגת בהרכב כמעט מלא. ליליאנה נכנסת, בידה מגש מהביל עם צלי בשר שריחו לא יישכח לעולם. בני-דודי מתעלים על עצמם בגילום אליהו הנביא עטוי סדין לבן.

שנות ה-2000, ישראל
שוב מתקרב החג. ריח צלי-הבשר של ליליאנה אינו מרפה ממני, ואני מחליטה לנסות לשחזר את המתכון. המחקר הביביליוגרפי כולל עיון ב"ספר בישול פולקלורי" של מולי בר-דוד, שלעולם אינו מאכזב. בפרק "פסח" מופיע המתכון המשוער. אך ההפתעה גדולה מאד: המתכון מצוטט מפי ליילה לבקוביץ.