לפני שבועות אחדים התעורר רעי משנתו, וסיפר לי על חלום מוזר שחלם: בעוד כעשרה ימים ידיעה מרעישה תסעיר את העולם. "האם הכור האירני יופצץ?", שאלתי, אך הוא שלל את האפשרות: האירוע יהיה קשור לעניינים רוחניים או דתיים. בימים הבאים הוא המשיך להזכיר לי, כמעין טבלת יאוש מדברת, "את זוכרת שבעוד שבוע צפוי לנו אירוע מרעיש", "את זוכרת שבעוד כארבעה ימים …", וכו'.
עד שביום שישי שלאחר מכן, הופיעה* ב"ידיעות אחרונות" הידיעה הראשונה (?) על גילוי מערת הקבורה ובה גלוסקמאות של ישו ובני-משפחתו, ועל הסרט שנעשה בעקבות הגילוי. יש להודות שהייתי נסערת: לאו דוקא מההכרזה על גילוי מערת הקבורה, אלא מכוחותיו המטפיזיים של האדם שעמו אני חולקת את חיי. אם יכולותיו העל-חושיות כה מפותחות, עלי להתייחס אל תחזיותיו והערכותיו מעתה ואילך באופן שונה לחלוטין משבעבר. בויכוחים האסטרטגיים בינינו אצטרך לחשוב פעמיים לפני שאני קוטלת את נקודת מבטו. ומי יודע, אולי הוא קורא את מחשבותי? נראה היה שאין מנוס מלהתחיל להתאמן בטכניקות להצפנת מחשבות.
אך כחוקרת ספקנית, החלטתי קודם כל לשלול הסברים חלופיים. אולי ידיעה על הגילוי העתידי התפרסמה קודם לכן, והוא קרא אותה בהסח דעת (או במודעות מלאה)? לא התעצלתי, והחלטתי לבדוק את הגנאלוגיה של הכתבה ב"ידיעות". ביני לבין העיתונאית החתומה על הידיעה בעיתון הפרידה שיחת טלפון אחת. כך שלא חלפו דקותיים, והסתבר לי שהמקור שהביא את הסיפור לעיתון אינו אלא … רעי.
לא ארחיב כאן על ההשלכות שנגזרו מהמידע החדש (ועל נקמתי המתוקה). אבל בתוקף מעמדי החדש כשושבינת-שושביני ההפקה, הוזמנתי להשתתף בשבוע שעבר בהקרנה חגיגית של הסרט "מערת הקבורה של ישו", בהשתתפות הבמאי והצוות.
שעות אחדות לפני ההקרנה, קבלתי דואל מחברי למחקר יעקב, שהודיעני כי במכון הפולני מתקיימת באותו יום הרצאה בנושא: "ההגדה לבית פוזננסקי ויהדות לודז'". כנצר מוכח לבית פוזננסקי, קיבל הערב תפנית מעניינת: מנה ראשונה – בית הקברות בלודז', ומנה שניה – מערות קבורה בתלפיות.
מלים רבות כבר נכתבו על תקפות התאוריה המוצגת בסרט (למשל, פה וכאן), ואחסוך מכם את הגיגי בנושא. אך מה שהפתיע אותי בעת הצפיה הוא הדמיון הרב בין התחקיר המוצג בסרט לבין שיטות המחקר שלנו, חוקרי השורשים.
כאשר חקרתי את ענף הורונצ'יק המשפחתי, נתקלתי בשם אברהם יעקב הורונצ'יק, אשר היה נשוי לבילה, בתו של קלמן פוזננסקי. שיערתי שאברהם יעקב דנן הוא סב-סבתי, בגלל שאח-סבתי, שנולד זמן קצר לאחר פטירת הנ"ל, נקרא אף הוא אברהם יעקב (לידזברסקי). במרוצת הזמן מצאתי לכך אישוש: ספר בית הקברות הישן בלודז' כלל תאור ביוגרפי מפורט של הנפשות הפועלות והקשרים ביניהן. בהמשך גם הגיעו מסמכים ארכיוניים שאישרו את העובדה המפתיעה שקלמן פוזננסקי הוא אחד מאבותי.
באופן דומה, שמחה יעקבוביץ, יוצר הסרט על ישו, ניסה למפות את הקשרים בין השמות המופיעים על הגלוסקמאות, ולקשר ביניהם לבין הדמויות המוכרות מהברית החדשה. על הגלוסקמאות הופיעו ששה שמות: ישוע בן יוסה, מריה, מריאמנה מרה, מתיה, יוסה, יהודה בן ישוע. האם מרים מגדלנה היא מריאמנה? האם מתיאס הוא מתיה, והוא חבר בעץ המשפחה של ישוע? ממש כמונו, ניסה יעקבוביץ לקשור בין הממצאים במערה לבין הנפשות שפעלו בימי ראשית הנצרות. אני שמחה עם זאת לציין שהתקפות של הממצאים שלי אינה מוטלת בספק, להבדיל מאלו שלו.
אך הדמיון אינו מסתיים כאן: פיענוח הכיתובים על הגלוסקמאות מזכיר מאד את נסיונות פיענוח המצבות הנושנות, ומסמכים בני מאות שנים, שהם חלק בלתי נפרד ממחקר שורשים. המיומנויות הנדרשות זהות, אם כי השפות שונות. הפיענוח המופיע בסרט לא עורר הסכמה בקרב המומחים; גם הפיענוח שלנו אינו חד משמעי, ומקבל חותמת הכשר רק לאחר הצלבה עם מקורות נוספים.
בסרט צצו דמויות "חדשות", ובפרט יהודה בר-ישוע – ויוצרי-הסרט מעלים את ההשערה שלישו היה בן, למרות שאין על כך איזכור בכתובים. דוקא בענין זה אני מזדהה לחלוטין עם היוצרים: גם במשפחתי צץ לפתע ילד, אח בכור לאבי, אשר אף אחד מבני המשפחה לא שמע עליו מעולם. העדות היחידה לקיומו היא תעודת הלידה שלו, שהגיעה מהארכיון בלודז' מבלי שביקשתי אותה כלל! אז אם הדבר יכול היה להתרחש בראשית המאה ה-20, מדוע לא לפני אלפיים שנה?
אך הבדל אחד בלט מאד בהשוואה בין הסיפור הכללי לסיפור הפרטי שלי: בעוד שהגלוסקמאות זעירות יחסית, קברה של משפחת פוזננסקי ידוע כקבר היהודי הגדול בעולם! המוזולאום הראוותני ניצב עדיין בבית הקברות בלודז', ואף שופץ לפני כ-14 שנים. אין לי שום תכניות להטמן בקבר המשפחה בבוא יומי, וממילא הייחוס אל ישראל פוזננסקי מעורר בי רגשות מעורבים. אך נראה שבכל זאת קיים קשר כלשהו בין הקבר לבין תהילת-נצח, אם כי לאו דוקא ביחס ישר לתפארת הקבר. רבים מאלה ששמעו על פוזננסקי – שמעו עליו בגלל קברו המונומנטלי. ואילו שמו של ישו יצא למרחקים, דוקא משום האמונה בקברו הריק. ואגב כך, אולי ברבות השנים אמצא שגם ישוע בר יוסף הוא חלק מעץ המשפחה?
____________________________________
* לא מצאתי ברשת את הגרסה העברית של הידיעה הראשונה
2 תגובות↓
1 ארנון // 19 מרץ, 2007 בשעה 13:50
מעשיר ומעורר השראה – מעתה אנו לא רק דומים להיסטוריונים, אלא גם ל… במאי סרטים! 😉
פעמים רבות אני תוהה (עם עצמי) לאיזו דיסציפלינה מחקרית דומה הגנאלוגיה. למרות שהמחשבה הראשונה היא שאחותה הבכורה היא ההיסטוריה, הרי שיש גם עדויות אחרות. למשל: ניתוחים של טקסטים שהשאירו קרובינו, או כאלו שנכתבו אודותם, מחייבים אותנו לפעול כמיטב המסורת של חוקרי טקסטים מן הפן הביקורתי.
אם כך, מי אנחנו ומה אנחנו?!…
2 נעמה // 19 מרץ, 2007 בשעה 17:59
חה חה נהניתי מאוד מהסיפור שלך!
מגיע לו…
גם אני אוהבת לחקור שורשים – אבל לא נראה לי אני הולכת לחפור בבתי קברות נידחים בליטא. גם ככה מסתבר שהיהודים ממשפחתנו נמצאים בכל רחבי העולם – ללא זכר (דוד אחד של סבא שלי יצא לסגור את התריס מבחוץ – ונעלם. רק לאחר מספר שנים נודע שהוא באמריקה – או יותר נכון באמעריקע…)
אבל כל מה שיכולתי רשמתי.
רגע – ואם ישו עלה השמימה – ולא מצאו את העצמות שלו – וזו היתה ההוכחה… אז איך מצאו את העצמות שלו? מסכן – בטוח התהפך הרבה בקבר, במיוחד שקברו אותו קבורה משנית…חחח!
מי זה רעי? בעלך? מה עשית לו?
בהצלחה שיהיה
השארת תגובה