משפחתובלוגיה

על חיפושים ועל מציאות

header

חדוות קברים

25 בפברואר, 2007 מאת אורית לביא · 8 תגובות

"פרומט בת אליעזר מפיליץ
ילדה והמליטה בת
ופתאם עלה המות בחלונינו".

אחת הטענות השגורות (והמוצדקות) כלפי חוקרי השורשים היא שהם מתעניינים במתים יותר מאשר בחיים, ובתמונות של מצבות – לא פחות מאשר בתמונות משפחה נדירות. לא פלא שהספר היקר לי ביותר בספריה הגנאלוגית הצנועה שלי הוא ספר בית הקברות הישן בלודז', אשר מציג את כל הנסחים של מצבות בני העיר שהלכו לעולמם במאה ה-19.

על מצבות רבות מופיעות אמנם קלישאות, המהללות את יושרם של הנפטרים, חסדיהם, דבקותם בדרכי תורה, או היותן אמהות למופת. אך מצבות אחדות מפרטות את שושלת היוחסין של הנפטר במלואה, ואילו אחרות מכילות רמזים לחוקרי המשפחה, כגון מצבתה של מינדל משנת תר"ה [1]: "אם ששת ילדים רכים ותקש בלדת שבעה..".  

מישעיהו ועד עגנון, "המליטו" הנשים בנים ובנות, ורבות מהן נפטרו בלידתן. משוררים אלמוניים הפליאו לעתים בהנצחת זכרן, בשירה עברית תמציתית שנחרטה על מצבותיהן [2]. במקרים לא מעטים נפטרו גם העוללים הרכים, כפי שמלמד הנוסח הענייני על מצבתה של רבקה בת אפרים משנת תרל"ז, שנפטרה "אחרי המליטה בן מתה ובנה אחריה קודם המילה". 

אך נשים נדירות האריכו ימים ביותר, והעלו הרהורי גורל בקרב שאריהן. כך היה עם פטירתה של דבורה בת יחיאל מיכל:

נפט' כ'ב כסלו תרל"ט
דאבריש בת יחיאל מיכל
בת מאה ושבעה היית במותך
אמרנו את מות שכח אותך
ולא יביא אות בבריתו אותך
אך לא טובה את משרה זקנתי

מצבתה של דבורה-דאבריש מעוררת בעיני תהיות: הכותבים לא חסכו במלים, אך אף מילה טובה לא נאמרה על דבורה הישישה. אמנם ההשוואה לשרה אמנו מכובדת, אך עדיין, לומר על הנפטרת "שאינה טובה"? נראה שהנושא העיקרי הנדון הוא ההמתנה הארוכה מדי להסתלקותה.

הטרגדיות בלודז' לא פסחו על הגברים, ולא מעט מהמצבות חושפות טפח מהסיבות לפטירתם במאה ה-19. ימים אחדים קודם שעלה המוות בחלון ביתה של פרומט פוקס, הלך לעולמו גם יצחק לייב בורנשטיין, בן עשרים וארבע:

הב' יצחק לייב בן אפרים
חלל נפל בידי מרצחים וגנבים
קירות הבית בו נדקר מר יזעקו
ו
לפני בני עול' נפל שדוד… 

ואילו בשנת תרל"ג, נפטר:

אליהו דוד ב'ר יחזקאל
…ובעת הנגף פתאם…עלה בסער…

בדיקה בלוח המגפות שפקדו את מזרח אירופה מגלה שב-1873 היתה מגיפת כולירה – האם זהו הנגף אשר בעטיו מת אליהו דוד? 

 וכמה עשרות שנים אחר-כך, במלחמת העולם הראשונה [3]:

…אבל כבד ויללה גדולה ומרה
בעת המלחמה קרה
…יום באו מתפילת שחרית
מת ונהרג בימי הבחרות
מחצי אש מתלקחת וגפרית

אך מכל המצבות המופיעות בספר, שבתה את עיני זו שהוצבה על קברו של ד"ר שמואל טוגנדהולד. רק מאוחר יותר גיליתי שהרופא שהסיר עצבת מנפשות נדכאות מתייחס לעץ המשפחה שלי, ובגאווה הוספתי אותו להיסטוריה המשפחתית.


*  *  *

לפני חודשים אחדים נסעתי לבקר את נתן, חבר ילדות של הורי. כמובן, הבאתי אתי את הספר, כדי להראות לו את מצבות בני-משפחתו בעיר. אך נתן התעניין הרבה יותר בעורך הספר, פיליפ פרידמן, וסיפר שזה היה המורה האהוב על אבי להיסטוריה, בגימנסיה בלודז'. לדברי נתן, תלמידיו של פיליפ פרידמן לא ידעו להעריך את מפעלו ההיסטורי. אך הספר שהוא הוציא ב-1938, הוא העדות היחידה שנותרה מבית הקברות הישן בעיר, אשר פעל עד שלהי המאה ה-19. שנה אחרי שהספר יצא לאור פרצה המלחמה, ובית הקברות נהרס על-ידי הגרמנים במהלכה. מקצת המצבות שנותרו נהרסו על-ידי הפולנים שנים אחדות אחר-כך.

הספר כולל מצבות רבות של אבותי ואמותי, וגם טומן בחובו תעלומות לא מעטות שעלי לפצח. האתגר הבא: האם ישראל יהודה פוקס, אשר נולד ב-1821, הוא סבא-רבא של סבתנו שרה ארמן-רוזנר? אני מאמינה שכן, אך ההוכחות עדיין אינן בידי.

ישראל יהודה פוקס
נפטר ד' ניסן תרל"ה
הרבני החסיד המופלג בתורה אשר
ר
וח המקום נוחה הימנו ורוח הבריות נוחה הימנו
ישראל יהודה ב"ר משה דוד

____________________________________________
[1] תר"ה – הרבה שנים לפני תרפפ"ו, וליתר דיוק, 1844-1845
[2] הציטוט בפתיח הוא ממצבתה של פרומט פוקס מלודז', תר"ן. גם לאחר שגיליתי כי המחבר מצטט את הנביא שקונן:  "כִּי־עָלָה מָוֶת בְּחַלּוֹנֵינוּ", לא פחתה הערכתי לגרסה הלודז'אית לעיל.
[3]  בית הקברות הישן אמנם הפסיק לפעול עם הקמת בית הקברות החדש בלודז' ב-1892, אך בודדים עדיין נקברו שם גם בראשית המאה-20.

Share

8 תגובות↓

  • 1 ארנון // 25 פבר, 2007 בשעה 14:27

    מרתק! גם אותי מסעירים הכיתובים המתועדים בדפי החוברות "אבני זכרון", ורק המחשבה על העורך, פנחס בן צבי גרייבסקי, אשר שוטט לו בין המצבות בבתי עלמין ברחבי הארץ והעתיק בקפידה את הכתוב עליהן – גורמת לי לרצות לכתוב על כך פוסט…

    וקפיצה לבתי עלמין בהווה – תוך נסיון להתקדם בתעלומה משפחתית קשה לפיצוח, ניהלתי לפני ימים אחדים שיחה עם מישהי מבית עלמין באוסטרליה, בו קבורה החשודה כקרובת משפחתי. הגברת קבורה בחלקת העצמאיים (מבחינה דתית).

    כמי שרגיל לכיתובים משמעותיים על גבי מצבות, נדהמתי להיווכח (וקיבלתי לכך אישור ממקור נוסף) שעל מצבתה של הגברת, כמו גם על מצבת בנה, אין שום פרט חוץ מתאריך הלידה והפטירה, ובפרט לא מופיעים שם שמות ההורים.

  • 2 צביה // 27 פבר, 2007 בשעה 10:33

    לאורית,
    אין לי אלא לברך אותך שוב על הכתיבה המרתקת. מאד אהבתי גם את נוסח הכתוב על מצבת ישראל יהודה פוקס. איזו שפה מינימלית ונהדרת וכמה היא שונה מהשפה העכשווית. אבל יותר מכך חשבתי על כמה שה"מקום" השתנה: "רוח המקום נוחה הימנו…" האם נמצא היום מישהו מצאצאיו של פוקס שאכפת לו מרוח המקום?
    צביה

  • 3 אורית // 27 פבר, 2007 בשעה 11:03

    ארנון – התמיהה שלך לגבי נוסח המצבה של החשודה כקרובה באוסטרליה מצטרפת ללקחים שאני הפקתי מהמחקר: ככל שנהיה מודרניים, בענייני מצבות צריך לדבוק בגישה המסורתית, לפחות באשר למידע הבסיסי כגון שמות ההורים (וגם, להקפיד על כיתוב שיהיה עמיד לאורך מאות שנים). בעניין זה אני ומשפחתי שגינו בעבר.

    צביה – אם ישראל יהודה פוקס הוא באמת אחד מאבותינו, הרי שכמה מצאצאיו דוקא חזרו ודבקו ב"רוח המקום", לאו דוקא לשמחת כל הסובבים אותם…

  • 4 אריה // 6 אפר, 2007 בשעה 20:46

    האם ניתן לגלות מה רשום על מצבה זו?
    תודה.
    http://www.kirkuty.xip.pl/sztum6.htm

  • 5 טגליכט ברוריה // 16 פבר, 2008 בשעה 18:14

    אני מחפשת פרטים על משפחתו של ד"ר טוגנדהולד .סבתי מצד אבי היתה ברנדל טוגנדהולד ונשאה לסבי אריה לייב טגליכט בלודז. אני נקראת על שמה (ברוניסלבה )
    היא נפטרה לפני המלחמה בשנות ה-30 וסבי מת בגיטו ורשה שם היה עם הורי.
    במידה וקיימים פרטים על עץ המשפחה אודה מאוד על כל אינפורמציה.
    ברוריה

  • 6 אורית // 17 פבר, 2008 בשעה 8:57

    שלום ברוריה,

    נחמד מאד לקבל את הודעתך, וקיימת סבירות לא מבוטלת כי אנו חולקות גנים משותפים! (כלומר, בנות דוד מדרגה רביעית, בערך – כדי לדייק עלי לדעת עוד פרטים על סבתך).
    גנים אלה שייכים דווקא לקלמן פוזננסקי, אשר בתו דבורה היתה נשואה לד"ר טוגנדהולד. אני צאצאית של בת אחרת של קלמן פוזננסקי, ביילה.
    יש לי מידע חלקי על צאצאי ד"ר טוגנדהולד, ואעביר לך אותו מאחורי הקלעים.

    אורית

  • 7 מצבות // 12 נוב, 2009 בשעה 3:33

    פוסט מעניין.
    כל נושא הכיתוב על מצבות הוא מורכב מאוד.
    מה מותר לכתוב? מה נהוג לכתוב? מה אסור לכתוב?

  • 8 רן // 15 נוב, 2009 בשעה 4:01

    כן, זה נכון.
    יש הרבה הגבלים על פי היהדות בכל הנושא של כתיבה על המצבה.

השארת תגובה