משפחתובלוגיה

על חיפושים ועל מציאות

header

ניתוחים פלסטיים לעדויות היסטוריות

4 בפברואר, 2007 מאת ארנון · ניתן להגיב

"All truths are easy to understand once they are discovered; the point is to discover them."
(גלילאו גלילאי, 1564-1642)

המחקר הגנאלוגי מנסה לעשות, לעתים, את הבלתי אפשרי: לגלות את האמת אודות אנשים ואירועים. אך מהי אותה אמת? האם מה שמעידים אנשים מזכרונם מכיל בהכרח שמץ של אמת? (ואם הם נשבעים שזהו "סוד" שטרם חשפו ועושים זאת, אולי, באנונימיות – האם תקפותו כ"אמת" גבוהה יותר?) האם עלינו להתייחס למסמכים אשר הונפקו על ידי השלטונות כאמת צרופה? האם תמונות מספקות לנו עובדות אמיתיות שאינן ניתנות לויכוח? ומה עם הקלטות? אף אחד לא הכשיר אותנו להתמודד עם סוגיות שכאלו, ובמצב זה על כל אחד מן העוסקים במחקר משפחתי להגדיר לעצמו את גבולות האמון בסוגים שונים של עדויות היסטוריות. בקצה אחד של ציר האמון נמצאים אלו הטוענים כי בכל עדות היסטורית יש גרגירים של אמת, בקצה השני – אלו המאמינים כי בכל אמת יש שקרים קטנים.

הנה, למשל, תעודת פטירה אשר שוכנת לה לבטח בארכיון הלאומי של דרום אפריקה, ובה מסופר על פטירתה של אחות-סבי, טובה (גוטה) קוזווינר (לבית הרשקוביץ; נפטרה 17 באוקטובר 1918‏). על פי סעיפים 2, 4 במסמך – נולדה הנ"ל בשנת 1883 בזכרון יעקב. האם, כאשר אני מקבל לידיי תעודה זו – עליי לפקפק בנתונים המופיעים בה? נכון הוא, שלכל מסמך היסטורי ישנה מידת-אמינות, ולא תמיד מגיעה מידה זו לכדי מאת האחוזים, אך האם מראש עליי לחשוד בכל מה שמופיע שם כשגוי-עד-שיוכח-אחרת? הנה תעודת הלידה של אותה גברת, וכעת האדרת שונה מעט – גוטה נולדה בשנת 1881 בגלאץ Galati, רומניה. האם היה משתנה משהו בסיפור ההיסטוריה החברתית של משפחתי, לו הייתי נשאר ורק תעודת הפטירה בידי? לפחות במקרה דנן, תשובתי היא, בהחלט, כן! היכולת שלי להבין את סיפור הגירתה של המשפחה ממקום מושבה בגלאץ, רומניה, אל עבר יעד לא ידוע בארץ הקודש, בתקופה בה הכל היה עדיין לא ברור, תלויה רבות בידיעת הפרטים המדוייקים – כמה ילדים נשאו עמם הורי-סבי באנייה, בני כמה היו ההורים והילדים, האם אכן היו מלווים באמותיהם המבוגרות, וכהנה וכהנה.

"אם יימצא איזשהו מסמך מלפני 3,000 שנה," כך הסביר לי קולגה-למילואים, שהוא גם ארכיאולוג, "ובו כתוב כי מפלצת סגולה עם חמש רגליים עשתה את דרכה מעיר א' לעיר ב' – כל מה שניתן להסיק מן הסיפור הוא שבאותו הזמן היו קיימות עיר א' ועיר ב'". האימרה הזו מלווה אותי מאז המילואים הראשונים, עת המתנו לחתימה על "ציודים" והיה פנאי לשיחות מעמיקות בנושאי ארכיאולוגיה. על פי הדעה המחמירה, אם כן, כל מה שניתן להסיק מתעודת פטירה הוא שהאדם המתועד בה מת. בעצם, כשחושבים על זה, הרי שגם מסקנה זו אינה תמיד נכונה.

בניגוד למסמכים היסטוריים, תמונות מספקות, לכאורה, מבט "אמיתי" על שהתרחש בעת שצולמו. הראו לי תמונה (אקראית לגמרי) ואומר לכם מה אני לומד ממנה: שלושת הילדים עמדו – לפחות לשבריר שניה של הבזק המצלמה – זה ליד זה, לפני גדר אבן, בלב שכונת מגורים, וברקע – עצים ואוטו, והצטלמו. האם אכן כך היה? כמה תמים צריך להיות כדי לפרש באופן זה את הנראה מן התמונה?

הבה נבחן תמונה אחרת. כדי לא לפגוע בצנעת הפרט של איש, החלטתי לצלם סצינה קטנה בחיי הלגואים (באישורו המפורש ובסיועו של הילדון). הנה התמונה העומדת למבחן הפרשנות:

 lego_meeting.jpg

ובכן, מה אנו למדים מן התמונה? אדון דוור עומד בתוך רכבו, ליד סניף הדואר, ומנופף לשלום לאדון שוטר. על פי הפרשנות המחמירה, כל מה שניתן לומר מהתבוננות בתמונה זו הוא שאדון דוור ואדון שוטר נפגשו לפחות לרגע אחד, לשבריר שניה של צילום. האמנם?! היום, יותר מתמיד, קל לזייף תמונות בתנאים ביתיים, ללא שום צורך בציוד מיוחד. בעזרת תוכנת GroupShot הפגשתי את מר דוור ואת מר שוטר, למרות שבעצם לא נפגשו מעולם… הנה שתי התמונות אשר הניבו יחדיו את התוצאה הרצויה לי:

 lego_nomeeting2.jpg

lego_nomeeting1.jpg

הקלות הבלתי נסבלת של העריכה/שיפוץ/זיוף מתבטאת גם ביצירתו של פועל ייעודי בשפה האנגלית. כל אחד יכול לעשות זאת, במהירות ובפשטות, ובכך עשוי להפוך מאגר התמונות העדכני (ולא רק הדיגיטליות) לבלתי-רלוונטי בעליל. בדקו את עצמכם: האם תצליחו לזהות אילו מבין התמונות הבאות אמיתיות ואילו מזויפות? כיוון שהתופעה הפכה נפוצה כל כך (ומגיעה מדי פעם גם לאמצעי התקשורת המסורתיים), החלו לקום חוקרים-מטעם-עצמם המנסים לזהות זיופים. התחקירים לגבי כל תמונה, המופיעים באתרים דוגמת Snopes, מדגימים את הקושי הרב בקביעת אמיתותה של סצינה מצולמת.

טוב, אז אולי מסמכים היסטוריים ותמונות אכן אינם יכולים להיות מקורות אמינים. מה עם הקלטות קול? האם הן משדרות לנו בדיוק את מה שרצו לומר המוקלטים? גם כאן, לצערי, התשובה תהיה שלילית… בעידן בו להקת בנות מקליטה שיר מבלי להיפגש באותו מקום או באותו זמן – מי יודע בוודאות מה עומד מאחורי ההקלטות להן אנו חשופים? גם אמיתותם של קטעי וידאו עשויה להיות מוטלת בספק.

האם כל הדוגמאות הללו הן היוצא-מן-הכלל המעיד על הכלל? ואולי הן יהפכו, בעוד זמן לא רב, להיות הכלל? אולי בקבלי תמונה מלפני כמאה שנה, בה מופיעה גוטה, אחות-סבי (ביחד עם בעלה) – אין צורך שאפקפק במה שרואות עיניי? אך כיצד ינהגו נכדיי, ניניי והבאים אחריהם, כאשר כל מה שייוותר ממני הוא מאגר ענק של תמונות, המאוחסנות בתיקיה, אשר לצידה בהיררכיית-המחשב (שלהם) שוכנות צאצאיה של תוכנת פוטושופ?

Share

ניתן להגיב↓

  • עדיין אין תגובות...ניתן להגיב על ידי מילוי הטופס למטה.

השארת תגובה