מרסלו תייג אותי. כבלוגרית מתחילה, אני מרגישה ממש כאילו זכיתי בכומתה אדומה אחרי מסע של  90 ק"מ. עם אלונקה. אך רגלי עדיין חפות מיבלות, ודרכי במרחב הזה עודנה בראשיתה…  תודה מרסלו.

 1. בניגוד לבלוגוספירה, הייתי דוקא מאזרחי ה-E-zone הראשונים (ככה קראו לרשת לפעמים באלף הקודם). ואפילו ליוויתי בימים ההם את כניסתה לשוק של אחת מספקיות האינטרנט הגדולות. וכשאני לא משוטטת במרשתת אני מנסה לתרום לכלכלה הלאומית. אבל אני לא אשעמם אתכם עם הפרטים.

2. זכיתי במדלית זהב באליפות ישראל בשייט. אבל אין מה להתפאר בתוצאה.

3. סבתא שלי היתה בת למשפחה חסידית מהוללה (ודתית מאד כמובן). והיא ברחה מהבית כדי לחיות בחטא עם בחיר ליבה (להלן סבא).

4. אני אוהבת את יהודיות פולין – האמיצות, החריפות, היצריות (ראו 3). ואני אוהבת גם רגל קרושה. וספצית בהכנת גפילטע פיש (תגובות עם המילים "איחס", "פויה" יימחקו).

5. במשאל על הנשיא המועדף עלי, לא כתבתי את הסיבה האמיתית לבחירה שלי בפרופ' צ'חנובר: מוצאו ממלאבה*, ממש כמו סבא-רבא שלי. לא רציתי שתחשבו אותי לקרתנית. עוד תשימו אותי במגירה אחת עם "אירגון יוצאי מלאבה". אוי לבושה.

6. עד היום לא ידעתי לעשות טרקבק. ארנון חברי לבלוג לימד אותי. והבלוג הזה נכתב בשיתוף איתו ועם רוני. ואני מעדיפה את המספר שש על חמש. ולכן אני מעבירה את הכדור לשישה:
ורד דור, יעל ישראל, אביבה משמרי, דבי סער, ארנון ורוני.

_______________________________________________________
* אחת מהעיירות היהודיות שהיו בפולין, שאופיינה בנטיה ערה לחסידות רומנטית.