משפחתובלוגיה

על חיפושים ועל מציאות

header

כמעט כתבו על אבא שלי שיר, כמעט הייתי זמרת מפורסמת בצרפת

22 בינואר, 2007 מאת ארנון · ניתן להגיב

zeidel_portrait.jpg

בילדותי ובנערותי, בביקורינו מדי שבת אחר הצהריים בביתו של סבי, אהבתי לחמוק למזווה הקטן, אשר ניצב בכניסה לבית מצד שמאל. בפנים, על הקיר משמאל, היה תלוי שם סל של פעם, כזה איתו היו הולכים למכולת, ובתוכו הפתעות, ובעיקר שקיות ביסלי. מהר מאוד היינו שולפים משם שקית וחוזרים לפינת הישיבה לאכול אותו (ולהרכיב בעזרתו צורות שונות על השולחן). אך בביקוריי התכופים במזווה, לא הסתפקתי בהושטת יד לשקית ההפתעות. שני דברים אחרים משכו אותי אליהם, על המדפים בצדו הימני של המזווה. כרכים ישנים של "דבר לילדים" ואלבומים עם תמונות ישנות שלו ושל סבתי (אותה לא הכרתי).

במבט לאחור, ברור לי כבר אז כי התמונות הללו היפנטו אותי, אך הייתי צעיר מדי מכדי לשאול את סבא על התמונות ועל המופיעים בהן. ברבות השנים, לאחר פטירתו של סבי, הגיעו האלבומים אל בן-דודי, והוא שומר עליהם היטב.

לפני שנים אחדות, כאשר הבנתי כבר את טעויות העבר, הקדשתי חצי יום למשימה, ועברתי ביחד עם בן-דודי על התמונות באלבומים הללו. על כל אחת מן התמונות שם אפשר לכתוב פוסט שלם… אחת התמונות משכה אותי במיוחד. צולם בה בחור צעיר (מופיע למעלה, אחרי עיבוד מחשב), ומאחור היתה רשומה ההקדשה הבאה:

zeidel_hakdasha.jpg

כבר ראיתי תמונות כאלו, אשר הוקדשו לסבתי, בעיקר על ידי חבריה מן "החלוץ", וניתנו או נשלחו לה לקראת עלייתה ארצה, כמזכרת נצח. התמונה של שלמה עניינה אותי במיוחד, בגלל מה שהוסיפה דודתי מתחת לכיתוב הנ"ל (המילה "סבתא" לא מתייחסת לסבתה של דודתי, אלא לאמהּ, והיא נכתבה מנקודת הראייה של הדור הצעיר):

zeidel_doda.jpg

מיותר לציין שאותו שלמה הוא אינו סבי, ולכן הופתעתי. כאשר תהיתי בקול רם מיהו אותו חבר, ידעו כולם לספר לי כי שלמה היה חבר מאוד טוב של סבתי, עליו היא דיברה רבות. יותר מכך לא נאמר, והשתיקה הזו סקרנה אותי מאוד…

לפני ימים אחדים, כינסנו את אמי ושני אחיה למפגש העלאת זכרונות, ובין היתר עלה, כמובן, שמו של שלמה. מסתבר שכששואלים מספיק פעמים, אפשר לקבל תשובה, ואפילו מפורטת…

"היה לה חבר בחו"ל," החלה דודתי לספר על אמהּ, כאשר עיניה מוצפות בגעגועים, "שלמה זיידל המפורסם מחדרה". "מפורסם?!" קפצתי. ושוב הסתבר לי שמפורסמות היא תכונה יחסית והיא עניין של זמן ומקום.

"הם עמדו להינשא," המשיכה דודתי, "והוא, שהגיע לארץ לפניה, עשה מאמצים להביא אותה לכאן. אבל עד שהיא הגיעה לארץ, הוא כבר נישא למישהי אחרת". והוסיפה אמי (הצעירה מבין אחיה): "אני לא ידעתי את הסיפור לפרטים, היא סיפרה לי שהיה לה מישהו. אבל במבט לאחור, אני מבינה עכשיו שהיא דיברה על כל זה מאוד בצער".

ביתו של זיידל (שהפך להיות סוחר אמיד וכאמור, מפורסם) בחדרה היה מפואר לאין שיעור מבית משפחת סבי וסבתי במושב. היה זה בית עם קשתות, אשר היה מקור לעקיצות מצד דודתי: "את רואה, אמא," קרצה לאמה שנים רבות אחרי שנישאה לבחיר-ליבה הארצישראלי, "יכול היה להיות לנו בית כזה".

הגורל מזמן לנו מסלולים משונים. והנה, רצה הגורל ובנו של שלמה זיידל המפורסם הפך גם הוא מפורסם, ואפילו הונצח בשיר. האזינו היטב לקטע הבא מתוך "שיר השכונה" (לחן של סשה ארגוב למלים של חיים חפר):

[audio:http://www.archive.org/download/Dani_Zeidel/dani_zeidel.mp3]

דני זיידל, אשר מונצח בשיר אלמותי, הוא בנו של שלמה זיידל, אשר מונצח בתמונה באלבום התמונות של סבי ז"ל. אך בכך לא תמה השרשרת הזיידלית, כיוון שלאחרונה קם דור שלישי למשפחת המונצחים-לעד. לבתו של דני, קרן אן, זימן הגורל סיפור חיים מעניין, והיא כיום זמרת ישראלית צרפתייה מצליחה ומוערכת (מי אמר מייק ברנט?), השרה בשלל שפות, שהרי שורשיה נטועים במגוון אדמות…

ואני תוהה לעצמי, מה היה קורה אילו הגורל היה שונה אך במעט, ובסופו של דבר היו מתאחדים בארץ ישראל סבתי עם בחיר-ליבה החו"לי. האם הייתי אני חלק מן השושלת הזיידלית, המונצחת בשיר ובשירה? ואולי השושלת הזיידלית היתה הופכת להיות לשושלת הליבמנית? האם אנחנו שותפי-גורל לסיפור עלילתי ענק הכתוב אי-שם בתוך כרכים עבי-כרס, או שמא אותו סיפור נוצר על ידינו?

וכדי להתחמק מדיון פילוסופי שכזה, וגם כדי להמשיך את שרשרת הנצחת הזיידלים כאן, בפוסט זה, הרי לכם טעימה מן הדור השלישי לזיידלים, שכמעט והייתי בשר מבשרם. ואם סבהּ מונצח כאן בתמונה ואביה בקטע אודיו, הרי שקרן אן צריכה להיות מונצחת ב… וידאו. לצליליו של השיר הקסום הזה, Not Going Anywhere, אני מנסה לדמיין בראשי את סבה של קרן אן, שלמה, ואת סבתי שלי. כיצד בילו יחדיו, וודאי, עוד טרם עלייתם ארצה, כאשר הבטיחו אחד לשנייה כי הם לא יילכו לבד. לשומקום. וכיצד, שנים לא רבות אחר כך, לאחר שנפרדו דרכיהם, ידעה סבתי כי הגורל זימן לה מסלול חיים חדש, וכי היא לא מתכוונת לסור ממנו. לשומקום.

Share

ניתן להגיב↓

  • עדיין אין תגובות...ניתן להגיב על ידי מילוי הטופס למטה.

השארת תגובה