משפחתובלוגיה

על חיפושים ועל מציאות

header

כל ישראל קרובי משפחה (ויותר מפעם אחת)

7 בינואר, 2007 מאת ארנון · 3 תגובות

לפני ימים אחדים, העלה כאן רוני את אחת משאלות הבסיס המטרידות, בשלב זה או אחר, כל גנאלוג: את מי להכניס לעץ המשפחה? בין שלל הגישות, בולטות במיוחד ארבע:

  1. לתעד בעץ המשפחה רק את אבותיו הקדמונים של המתעד (או של ילדיו)
  2. לתעד בעץ המשפחה רק את צאצאיו (ובני/ות הזוג) של אב קדמון אחד (ושל זוגתו)
  3. לתעד בעץ המשפחה את אבותיו הקדמונים של המתעד (או של ילדיו) ואת צאצאיו של כל אחד מהם (עם בני/ות זוגם)
  4. לתעד בעץ המשפחה את כל מי שקשור למשפחה באופן כלשהו

כיום, בעידן התוכנות הגנאלוגיות, אשר מפיקות תרשימים מרשימים מכל הסוגים, שתי האפשרויות הראשונות שנזכרו כאן – כמעט ואינן בשימוש. ממילא, גם אם נזין לתוכנה פרטיהם של אנשים רבים יותר, נוכל להפיק תרשים צאצאים או תרשים אבות לפי דרישותינו. שני המחנות העיקריים הם, אם כך, זה של הדוגלים בגישת "קרבת הדם" (מספר 3 לעיל), וזה של הדוגלים בגישת "מי שבא – ברוך הבא" (מס' 4 לעיל).

בניגוד לרוני, אני הולך לפי שיטת "קרבת הדם", ולכן מתועדים אצלי בעץ המשפחה רק אנשים שהם בעלי קרבת דם לבני ובני זוגם. גם בשיטה זו, קורה לא אחת ששני אנשים המופיעים בעץ מתקשרים זה לזה ביותר מדרך אחת. במקרה הפשוט, קוראים לזה: "נישואין בתוך המשפחה", כלומר צאצאים של אותו אב קדמון נישאים זה לזה, היינו החתן והכלה הם קרובי משפחה מדרגה כלשהי. במקרה המורכב יותר, אותו נכנה: "נישואין בתוך עץ המשפחה", מופיעים קשרי נישואין מרובים בין משפחות שונות, כלומר בני הזוג הנישאים אינם קרובי משפחה, אך תועדו כבר קשרי נישואין בין משפחות אלו. אירועים מן הסוג הראשון ידועים, לרוב, לבני הזוג הנישאים ולמשפחתם. אירועים מן הסוג השני עשויים להיות ידועים רק לגנאלוג המשפחתי, אצלו מתועדות שתי משפחות אלו, ולכן נדמה שמקרים של נישואין בתוך המשפחה ידועים ומוכרים יותר.

בכל מקרה – הבה נבחן מה עשוי לקרות במצבים של נישואין בתוך המשפחה או בתוך עץ המשפחה. מבחינה מעשית, הדבר משליך על האופן בו ניתן (או לא ניתן) לשרטט את עץ המשפחה (ועל כך, אולי, בפעם אחרת). מבחינה פילוסופית, הדבר משליך על האופן בו יכולים שני אנשים כאלו להגדיר את עצמם כקרובי משפחה. האם יבחרו בקשר הפשוט יותר לתיאור? האם יבחרו בקשר שאת אנשיו הם מכירים טוב יותר? האם יבחרו להציג את שני הקשרים (ואולי אף יותר)?

דוגמא קטנה מן העץ שלי עשויה להמחיש את העניין, והיא נוגעת לסבתי ז"ל. הנה תרשים משפחתי קטן, הכולל את סבתי, הוריה, סביה משני הצדדים, וגם דודה אחת ובת-דודה אחת.

relatives1.jpg

וכעת, בשלב מסוים, נישאה בת הדודה ללא אחר מאשר… דודהּ של סבתי מצד אביה. כעת, התרשים נראה כך:

relatives3.jpg

הבעיה הראשונה היא, שמרגע זה ואילך – לא ניתן, טכנית, לשרטט את אילן היוחסין המורחב שלי (בשיטת All-in-One), כאשר הצאצאים מיושרים לשורות לפי "דורות", כפי שהיינו מצפים, אלא אם "נשכפל" אנשים בעץ המשפחה. בנוסף, השרטוט עצמו הופך להיות מסורבל ולא ברור.

שנית, ברגע שנוצרו הנישואין של בת-הדודה של סבתי לדודהּ, הפכו באחת קשרי המשפחה למורכבים יותר מהרגיל. כך, למשל, ילדם של הזוג המאושר יהיה, בבת אחת, גם בן דוד (ראשון) מוזח פעם אחת של סבתי וגם בן דוד ראשון (רגיל) שלה. וכשפגשה אותו סבתי, כיצד הציגה אותו בפני הנוכחים? האם כך: "הנה בן דודי, שהוא גם בנה של בת דודתי?".

והנה דוגמא נוספת. נניח שאדם א' נישא לדודתו ב', או שגברת א' נישאת לדודהּ ב' – והרי זה כבר קרה ואפילו יותר מפעם אחת – הרי שלילדיהם יש סבא וסבתא, שהם גם סבא-רבא וסבתא-רבתא. הנה, כך:

relatives4.jpg

זהו מצב מורכב הרבה יותר מן הקודם שתיארתי, שהרי סבא הוא, עבור רבים מאתנו, אדם קרוב מאוד ללבנו – לעתים מוכר על בסיס יומיומי כמעט, לעתים רק דמות נשכחת מן העבר. אך סבא-רבא הוא מונח כמעט זר לרבים, אשר עשויים שלא לדעת אפילו את שמו. ומה שנוצר כאן, יכול היה להישמע מפיו של חיים יבין: "אם כך, דיסוננס!". הכיצד ייתכן ששתי דמויות בלתי-מתחברות-בעליל במוחנו ובלבנו – הם בעצם אותו אדם?

העניינים, כמובן, יכולים רק ללכת ולהסתבך, ולהגיע אף למצב שבו אדם הוא הסבא של עצמו (וזה כמעט קרה במציאות)! מי שרוצה הפוגה משעשעת מן הסבך המשפחתי שנוצר כאן, יכול לצפות בקליפ הנחמד לשיר החביב הזה.

מצבים כאלו, היוצרים קשרי משפחה מרובים (וסבוכים למדי) בין צמדים של אנשים, אינם רק עניין שבתיאוריה. לפני שנה פורסמו תוצאותיו של מחקר (אשר נערך, כמובן, בהנחייתו של פרופ' קרל סקורצקי, מן הפקולטה לרפואה בטכניון, והוא בוודאי עוד יוזכר מעל דפי בלוג זה), על פיו ארבעים אחוז מן היהודים האשכנזים החיים כיום, הם צאצאיהם של ארבע אמהות קדומות, אשר חיו לפני כ – 1,300 שנה. ואם אכן כך הדבר, הרי שמצבים של נישואין בתוך (עץ) המשפחה, כפי שתוארו לעיל, מתרחשים, בוודאי, על בסיס יומיומי כמעט.

כלומר, לא זאת בלבד ש"כל ישראל חברים" צריכה להיות מוחלפת ב: "כל ישראל קרובי משפחה", אלא שגם זו האחרונה אינה מדוייקת. האמרה המדוייקת יותר צריכה להיות בסגנון: "כל ישראל קרובי משפחה מספר מרובה של פעמים".

ואולי התובנה שצריכה לצאת מכאן היא דווקא הפוכה מן הכיוון עליו אני חושב. הלוא, על פי הסטטיסטיקות והמתמטיקות של קרבת המשפחה בין היהודים – נקבל כי אכן כולנו קרובי משפחה. ולכן, ההגדרה שלנו ל"משפחה" חייבת להצטמצם ולא להתרחב, שהרי אם נרחיבה – נכיל את כל עמישראל בעץ המשפחה שלנו. כיצד נצמצמה?

על פי אחת הגישות לצמצום ההגדרה של המונח "משפחה", "קרוביו" של אדם הם רק בני המשפחה שהוא מכיר. נכון, על פי גישה זו, אם ננסה לשרטט את עץ המשפחה על פי כל אחת מארבע הדרכים שהוצעו בהתחלה – נקבל איור שגם דף A5 יכול להכילו – אך לאור כל האמור לעיל, אם נחרוג ממנה, ולו בקצת, גם גליון ענק שייתלה לכל אורכה של החומה הסינית לא יספיק לנו…

Share

3 תגובות↓

  • 1 יגר דינה // 8 ינו, 2007 בשעה 16:51

    העלית נקןדה מאד מענינת. במשפחתי כמה דוגמאות לנשואים משפחתיים. הידועים ומוכרים לי הם אח ואחות שהתחתנו עם בני דודים שניים.( הבן דוד הוא אח של אבי)
    התסבוכת היתה גדולה כשהייתי צריכה להכין עץ משפחה לכנס משפחתי.
    בכנס נוכחו משתי המשפחות מכיוון שהם הגיעו מאותה עירה והמשיכו לגור יחד בשכונה.
    ויש מקרים נוספים שמצאתי במאה ה-19.נדמה לי שבעירות התופעה היתה יותר נפוצה.
    נראה לי – דעה אישית-שאם הקשר נמשך הרי זה חלק מהמשפחה ונתון לשקול דעת איך בונים את העץ ומה המטרה.
    אישית מאד הסתבכתי לבנות את אילן היחוסין (אז עדין לא היו תוכנות משוכללות ואלתרנו)
    דינה

  • 2 רוני // 12 ינו, 2007 בשעה 14:03

    ארנון,

    קרובים מרובי קשרים זו הרפתקאה מיוחדת במינה: הן לקרובים והן לתכנת עץ המשפחה, שצריכה להתמודד עם הקשר.
    גם אצלי בעץ יש "ריבוי קשרים". אחת הדמויות על העץ יכולה לומר שאחיה התחתן עם אחותה ! ואין מדובר בנישואין בתוך המשפחה. הבת של האשה מנישואיה הראשונים נישאה עם בנו של הבעל מנישואיו הראשונים. החתן והכלה אינם קרובי משפחה, אך צאצאי האיש והאשה מנישואיהם השניים, הם אחים ואחיות הן לחתן והן לכלה…

    רוני

  • 3 10/10/2011 21:50 – ההורים בני דודים, התינוק נולד עם מום « המקום הכי טוב: אמצע הדרך! // 18 אפר, 2012 בשעה 19:46

    […] מכאן , מעט מתחת לסרטון המשולב […]

השארת תגובה