מתי הכל התחיל? מתי החלו להתרוצץ בראשי כל הרבה שאלות, אשר אינן נותנות מנוח? מתי התחלתי להתעניין בעבר שלי, של הוריי, של משפחתי? מה היא נקודת הציון אשר מסמנת את ההתחלה הברורה של המסע הבלתי-נגמר לחיפוש אחר שורשיי?
מתי התחלתי למפות בראשי את ארצות המוצא של הדורות הקודמים, אשר הביאו, בסופו של דבר, להיווצרותי? מתי התחלתי להבין שמסלול הנדודים של אבותיי הקדמונים היה כל כך רגיש לשינויים, ובשבריר שניה יכול היה להשתנות ולהביא להיווצרות של אני אחר. לא אני. מתי התחלתי להבין שבכל אחד מן המקומות הללו, בו פסעו רגליהם – נשאר משהו גם בשבילי? מתי התחלתי להפנים שה"משהו" הזה, אשר נשאר על הקרקע עליה דרכו, הוא גם חלק ממני?
מתי התחלתי להתבונן בתמונות ישנות, מצהיבות, דהויות, ולחפש קווי דמיון בין המצולמים לבין עצמם וביניהם לביני? מתי התחלתי לנסות ולזהות קווי סיפור בתמונות, קושר את הרגע הקפוא המתועד בהן לעשרות פריטי מידע, במטרה להסיק משהו הגיוני? מתי התחלתי לחשוב, תוך כדי שאני מצטלם, כיצד יזכרו אותי אלו שלא הכירו אותי, ולפי איזו תמונה יבחרו לצייר את דמותי בעיניהם?
מתי התחלתי להבין שאם שואלים שאלות, בסופו של דבר תגענה גם תשובות? מתי התחלתי לתהות על השפעתן של התשובות הללו עליי ועל אחרים? מתי ראיתי לראשונה כי כל תשובה מובילה לעוד עשרות שאלות אחרות, ולא חששתי להמשיך גם בעקבותיהן של אלו החדשות? מתי התחלתי לדעת שלא תמיד השאלה קודמת לתשובה?
מתי ומתי ומתי… כל כך הרבה התחלות שאיני יודע מתי והיכן התרחשו בדיוק.
ורק שאלה אחת, שונה לחלוטין, נשכחה בין כל אלו, והיא עוטפת אותן ברכות חונקת: למה?
ניתן להגיב↓
עדיין אין תגובות...ניתן להגיב על ידי מילוי הטופס למטה.
השארת תגובה