משפחתובלוגיה

על חיפושים ועל מציאות

header

פוסטים בנושא 'זמנים בשנה'

אבא שלי הסיק את תנורו של אייכמן (או: כמה דברים שלא יכולתם לדעת על השואה)

8 באפריל, 2013 מאת רוני · 4 תגובות

רוברט מקסוול, איל העיתונות הבריטי, חבר פרלמנט ואיל הון, נולד בעיירה Solotvino הידועה במקומתינו כ- סלטינה. כשהוא נולד (1923) היתה סלטינה בצ'כוסלובקיה. מעבר לנהר הטיסה שכנה סיגט ששכנה ברומניה (לאחר שהועברה לרומניה מהונגריה במסגרת הסכם הטריאנון). סבא שלי, משה-לייב שלומוביץ, נולד גם הוא בסלטינה, כמו אחיו (ראו: "על הכותבים" בבלוג שלנו). אצלנו קראו לסלטינה – […]

[המשך קריאה ←]

בר מצוה ל- 6 ניצולי שואה באשקלון

21 במאי, 2012 מאת רוני · תגובה אחת

ביום חמישי, 17.5.2012, עלו לתורה 6 ניצולי שואה מאשקלון. על פי הדיווח ב"מעריב" (18.5.2012) הם עלו לתורה בעקבות יוזמה משותפת של הנהלת בית הספר אורט ע"ש הנרי רונסון באשקלון ובעלי חברת האבטחה ח.א.ש., צביקה בן שבת. הראשון שעלה לתורה הוא אברהם ברסקי, אבא של חברתנו יהודית. החמישי שעלה לתורה הוא פטר גרינפלד (בעיתון כתוב "גרימפלד"), […]

[המשך קריאה ←]

משואה לתקומה (באופן האישי ביותר)

18 באפריל, 2012 מאת רוני · 10 תגובות

כשהסתיימה מלחמת העולם השניה, נדדו מיליוני אנשים ברחבי אירופה. נהוג לקרוא לאנשים אלה "עקורים". אנשים אלה נעו ממחנות הריכוז ומחנות העבודה בחזרה לביתם וכאלה שנדדו ממקום מגוריהם לעבר עתיד חדש. לתוך אותם "עקורים" הסתננו גם נאצים שנמלטו למקומות מחסה ואף עריקים מהצבאות השונים. את היהודים שהגיעו למחנות העקורים בדרכם לעתיד חדש (ושלא השתקעו מחדש במקום […]

[המשך קריאה ←]

על זילות סמלי השואה (שריפה בעיירה – גירסה מספר 4…)

14 באפריל, 2012 מאת רוני · 2 תגובות

בשנת 2007 סיפרתי כאן את סיפורו של השיר "שריפה בעיירה" של גבירטיג ("האם נדאג שיזכרו גם אחרינו ("שריפה בעיירה")". השיר זכה לביצוע שערורייתי של להקת סיילם ואף הפך ל"שיר הכבאים" (אליבא דעיתון ידיעות השרון, כפי שכתבתי בשנה שעברה: "שריפה בעיירה – גירסה מספר 3…"). גיליון ערב החג השני של פסח תשע"ב (12.4.2012) של "זמן השרון" […]

[המשך קריאה ←]

על גדות הניימן, מעבר ללתי

18 ביוני, 2011 מאת אורית לביא · 3 תגובות

שבוע הספר 2011 חודשים ארוכים אני משכימה עם אנשי דרצ'ין, והולכת עמם לישון במחשבותי. פחות מאלפיים יהודים חיו בה סמוך לראשית המאה הקודמת, ונראה כי כמעט כולם היו סנדלרים (ואולי לא היו סנדלרים מוצלחים במיוחד, ולכן היה האחד נדרש לתקן את מלאכתו של האחר). והנה הפתעה, גם חיימ'קה הקונדס יועד לסנדלרות, ואף הפך לחניך בבית […]

[המשך קריאה ←]

יהודי פולין במחנה אושוויץ

3 במאי, 2011 מאת אורית לביא · 6 תגובות

ביקשתי מידידי שבפולין לרכוש עבורי ספר ולשלוח לי. הוא סירב לקבל תשלום, וכתב שזוהי מתנה ממנו. לו היית חושבת על כך מראש, הייתי מבינה שג'נטלמן פולני אינו יכול לבקש תשלום עבור ספר שזהו שמו: יהודי פולין במחנה אושוויץ. הספר כולל ארבעה עמודי מבוא בפולנית, ואחריהם – למעלה מארבע-מאות עמודים עם שמות. כאשר הגיע – פתחתי […]

[המשך קריאה ←]

תיק ל"א (31) / טו-פל

1 במאי, 2011 מאת אורית לביא · 5 תגובות

תחת כותרת זו פרסמתי לפני ימים אחדים קטעים מתוך כרוניקה של משפחה אחת, בין השנים 1931 – 1946. הכרוניקה כללה קטעים נבחרים מהתכתובת של אבי המשפחה עם רשויות שונות ועם נבחרי ציבור בארץ ישראל. בסופו של דבר, האשה ושני הבנים נספו בשואה. לטעמי, יש עניין ציבורי רב בפירסום התכתובת המלאה – גם אם מדובר במקרה […]

[המשך קריאה ←]

"ואולי מרחוק יש סיכוי אחד למיליון"

19 באפריל, 2009 מאת רוני · ניתן להגיב

[audio:chalonlayamhatichon.mp3] עיבוד ונגינה: אלכס בלסקי ב- 1988 הוציאו יהודה פוליקר ויעקב גלעד את האלבום "אפר ואבק". באלבום, שירים העוסקים בשואה ובחויותיהם של פוליקר וגלעד כבני הדור השני. אחד השירים היפים בעיני באלבום הוא "חלון לים התיכון". השיר נוגע-לא-נוגע בזוית לא שגרתית: געגועי הבעל/האב ששרד למשפחתו. המילים נוגעות ללב: הבעל/האב מספר לאשתו את קורותיו ומביע את […]

[המשך קריאה ←]

גם אני רוצה !

9 באוקטובר, 2008 מאת רוני · 4 תגובות

במוסף עיתון הארץ ליום הכיפורים תשס"ט ("מוסף הארץ") התפרסמה בערב יום הכיפורים כתבה בשם: "סודות מהאלבום המשפחתי; 17 תמונות בלתי נשכחות". אחת מכותרות המשנה מתארת את הכתבה: "יוצרים וכותבים שבים ל – 17 רגעים בלתי נשכחים מהאלבום המשפחתי". קינאה עזה אחזה אותי כשניתן לאותם 17 יוצרים וכתבים לספר על סודות מהאלבום המשפחתי שלהם. אורית שוחט, […]

[המשך קריאה ←]

כרטיסי העבודה בגטו לודז'

1 במאי, 2008 מאת אורית לביא · 33 תגובות

כרטסת העבודה של גטו לודז' היא תיעוד בירוקרטי מצמרר. כ-23,000 כרטיסי עבודה נשמרו בארכיון לודז', והעלעול בהם לאורך שבועות ארוכים מעיק מאד והופך את הסיוט של גטו לודז' למוחשי. אך כמעט בלתי אפשרי להנתק ממנו. בגטו לודז', העבודה היתה תנאי, לא מספיק, לקיום. ילדים וקשישים, בריאים וחולים, נאלצו לעבוד כדי להבטיח את שרידתם. ככל שתכפו […]

[המשך קריאה ←]