בגליון ספטמבר 2008 של כתב העת של אגודת הגנאלוגים המקצועיים (APG), Association of Professional Genealogists Quarterly, הופיע מאמר מרתק הדן בקלות הנסבלת של הפרות אתיות הנעשות על ידי גנאלוגים מקצועיים. תוך שהוא פורט את הכללים האתיים הקשורים למחקר הגנאלוגי, מדגים מחבר המאמר, ד"ר תומס וו. ג'ונס Thomas W. Jones[1], כיצד שמירה על יושרה מקצועית עומדת לעתים בניגוד מוחלט לשמירה על כללים אתיים בסיסיים. לאחר קריאת המאמר, חשתי כי חשוב שייקרא כבסיס לדיון בניסוח כללים אתיים למחקר הגנאלוגי בכלל. דווקא אלו העוסקים בגנאלוגיה של משפחותיהם כתחביב – ראוי כי יפנימו את העובדה שלעיסוק במחקר המשפחתי יש צדדים רבים הנושקים לסוגיות אתיות כבדות משקל. וכאן עוד מדובר בסוגיות בסיסיות למדי, אשר אינן מגיעות אפילו לדיונים בדבר, למשל, פרסום פומבי של פרטים אישיים אודות אנשים (חיים או מתים – בשני המקרים יש לדון בנושא בכובד ראש).
אני מביא כאן תרגום שלי את המאמר, לאחר שקיבלתי אישור לכך מן המחבר וממערכת כתב העת (גם לתרגום וגם לפרסומו כאן). בכך, אני פועל, כמובן, בצורה אתית לחלוטין…
אנשים טובים עושים רע: מומחים והפרות אתיות
Good People Doing Wrong: Professionals and Ethical Violations
מאת תומס וו. ג'ונסThomas W. Jones
פורסם בגליון ספטמבר 2008 של כתב העת של אגודת הגנאלוגים המקצועיים (APG), Association of Professional Genealogists Quarterly
תירוצים להתנהגות שאינה אתית
- לאנשים אין בעלות על המידע האישי אודותם
- איני גובה תשלום בעבור המחקר
- אני לא מרוויח מכך דבר
- על עובדות לא ייתכן שתהיינה זכויות יוצרים, הן שייכות לכולם
- פרסומים ממשלתיים שייכים לכל האזרחים
- אני עושה זאת רק בשביל המשפחה שלי
- המידע הזה הינו פומבי
- אני עושה את זה רק בשביל הכיף
- מישהו לפניי כבר פרסם את המידע האישי הזה
- מידע שאני מלקט ועורך שייך לי, ואני יכול לעשות בו כרצוני
- אף אחד אינו מתעניין במקורות
- לא ידעתי שזה לא אתי
|
כל חברי APG (Association of Professional Genealogists – אגודת הגנאלוגים המקצועיים), כולל מחבר מאמר זה, עלולים לשגות במעידות אתיות, למרות שחתמו על קוד אתי אחד לפחות. החברים עלולים לחרוג, בטעות, מבלי לזהות את הבעיה. במקרים אחרים, הם עשויים לעקוף את הקוד האתי על מנת לעמוד בדד-ליין, תקציב, או בדרישותיו של לקוח. כאשר יזהו כי הפרו כלל זה או אחר, הם עשויים להצדיק את התנהגותם על ידי כך שיצביעו על חוק מסוים (כאילו שממשלות מתקננות אתיקה גנאלוגית) או על לחצים לוגיסטיים, על צרכיו של הלקוח, על חוסר הבנה, או על חוסר ידיעתם את הכללים.
מבלי להתחשב בכוונותיהם הטובות וברציונל שמאחורי מעשיהם, המפרים שנתפסים משלמים מחיר אישי ומקצועי יקר. העבירה יכולה להרוס את המוניטין שלהם, ואפילו את יכולתם לעבוד. גם אם מתעלמים מן ההפרה, הדבר אינו תורם לצד האשם וכן מזיק ללקוחות ופוגע במקצועיות. המכשלות אינן נובעות מחוסר במידע – ארגונים רבים מנסחים במפורש את הקוד האתי שלהם למחקר גנאלוגי. פגמים אנושיים הם אלו שגורמים להפרות אתיות.
הכללים
עשרות ארגונים גנאלוגיים מפרסמים כללים אתיים. אלו כוללים, בין היתר, את APG, הארגונים אשר מעניקים הסמכות גנאלוגיות, אגודות של גנאלוגים מקצועיים ברחבי העולם ואגודות גנאלוגיות מקומיות. הנה כמה דוגמאות מייצגות:
- Association of Genealogists and Researchers in Archives (AGRA). חברי הארגון מסכימים לעשרים תנאים המופיעים בקוד ההתנהגות, המכסים יושרה בעיסוק בעובדות, כנות עם לקוחות ותמיכה במקצוע.
- Association of Professional Genealogists (APG). החברות בארגון כוללת התחייבות לשמונה תחומי התנהלות, הנוגעים לכנות, תמיכה בשימור מסמכים ובגישה אליהם, קידום רווחת הקהילה וכיבוד המקצוע. הארגון מספק גם קווים מנחים להסמכה, הקשורים גם הם לאתיקה.
- Australian Association of Genealogists and Record Agents (AAGRA). הארגון מקדם קוד בן שבעה סעיפים המתייחס לדיוק, יושרה, חסיון, נסיון מחקרי ותמיכה במקצוע.
- Board for Certification of Genealogists (BCG). מי שמקבל הסמכה של הארגון, מחוייב לעשרים ואחת הוראות הקשורות לתחומי הגנת הציבור, הלקוחות והמקצוע. הן כוללות כנות, חסיון וכיבוד עמיתים והמקצוע.
- Connecticut Society of Genealogists. האגודה דורשת מחבריה לחתום על קוד המתייחס לשמירה על חומרים ולפרטיות.
- Fédération Québécoise des Sociétés de Généalogie. האגודה מקדמת עשרים ואחת הוראות המתייחסות לשיתוף, כנות, התייחסות למסמכים, פרטיות ומחקר בתשלום.
- International Association of Jewish Genealogical Societies (IAJGS). האגודה מפרסמת קוד התנהגות המציב עקרונות של דיוק, תיעוד, מתן קרדיט לאחרים, מחקר בתשלום וטיפול במידע רגיש. לקוד זה מתווספות "עשרת הדברות של הגנאלוגיה" מאת הרב מלקולם שטרן Malcolm Stern, המתייחסות לאתיקה.
- International Commision for the Accreditation of Professional Genealogists. הוועדה מחייבת את המחזיקים בהסמכתה להיות כפופים לקוד האתי אשר פותח על-ידם בעבור המחקר הגנאלוגי.
- National Genealogical Society. האגודה ממליצה על שישה מסמכים שונים ובהם קווים מנחים ותקנים הקשורים לפנים שונים במחקר הגנאלוגי: מחקר גנאלוגי תקין, שימוש במסמכים ובספריות, שימוש בטכנולוגיה במחקר גנאלוגי, שיתוף מידע עם אחרים, פרסום דפי-אינטרנט, קידום עצמי והתפתחות במחקר הגנאלוגי.
באופן ישיר או עקיף, הקודים האתיים מתייחסים לתחומים שעשויים להיות בעייתיים עבור חוקרים מקצועיים:
- בעלות
- תפיסה כוללת ודיוק
- וודאות
- קידום עצמי
בעלות
סופרים הם הבעלים של הטקסט אותו הם יוצרים. לפיכך, מומחים מצטטים דברי סופרים בצורה ברורה, באמצעות מרכאות, ומציינים את המקור. באופן מסורתי, ציטוט שכזה מקובל כאשר מדובר על טקסט בן יותר משלוש מילים[2].
סופרים וחוקרים הם הבעלים של רעיונות שהם יוצרים, ורוב המומחים יודעים שרעיונות הנשאבים מאחרים – מחייבים ציון המקור. קניין רוחני זה כולל גם קשרים גנאלוגיים שנחשפו/הוסקו על ידי אחרים. עם זאת, כותבים רבים חושבים כי שכתוב טקסט אינו מצריך ציון המקור. עריכה של רעיונותיהם של אחרים, באמצעות כתיבתם מחדש, אמנם אינה מחייבת ציטוט או הקפדה על סגנון כלשהו, אך היא בהחלט לא מייתרת את ציון המקור, אפילו אם הכותב התייחס קודם לכן לאותו המקור. על פי האגודה ההיסטורית האמריקאית (American History Association), כתיבה נחשבת כפלגיאט אם לא מצוין מקור של טקסט משוכתב:
פגיעה ברורה נעשית, כאשר יש שימוש בלשונו של אחר ללא הוספת מרכאות וללא ציון המקור. פגיעות חמקמקות יותר הן שאילת רעיונות, נתונים או הערות – כאשר אלו מוסתרים בניסוחים חדשים, או הפניה למקור חיצוני בשלב מוקדם של העבודה ושימוש נרחב בו בהמשך ללא התייחסות מפורשת למקור… שיטות אלו משקפות זלזול בלתי-ראוי בתרומתם של אחרים. [הטקסט המקורי והמלא מופיע כאן – א.ה]
הקוראים עשויים להניח כי כל המילים אשר אינם מזוהות על ידי מרכאות – הם של הכותב. באופן דומה, הם יכולים לסמוך על כך שכל הרעיונות שמקורם אינם מצויין הם: 1) רעיונות מקוריים של הכותב; או: 2) עובדות מקובלות וידועות. הנחות אלו תקפות לכל סוגי המאמרים, ספרים, תצהירים, עבודות, דו"חות, מצגות, חומרי עזר, דפי אינטרנט וחומרים כתובים אחרים, בין אם הם פורסמו ובין אם לאו.
אסתטיקה, נוחות, דד-ליינים, תקציבים, מגבלות של מקום וסוגיות יומיומיות אחרות עלולות למנוע אפילו מן הכותבים הזהירים ביותר לצטט ולציין מקורות, כאשר מדובר בטקסטים וברעיונות ששאלו מאחרים. חוקים הנוגעים לזכויות יוצרים עשויים להתיר הקלות שכאלו, אך כשלון בזיהוי חלקים מן הטקסט שנשאבו מאחרים הינו תוצאה של הפרה אתית, והוא נובע מכך שאדם שייך לעצמו טקסטים או רעיונות שאינם שלו. לא משנה מהן הסיבות שגרמו לכך, כותבים אשר עוקפים את כללי הציטוט וציון המקורות עוברים על סעיפים 1, 3, 8 בקוד האתי של APG.
מידע מקיף ומדויק
הנוהל התקין מחייב את הגנאלוג לדווח על מידע שלם ומדויק. עם זאת, הקפדה על שלמות הדיווח ועל דיוק בו מעל הכל, עלולה להפיל את החוקר במלכודת אתית. רוב הכללים האתיים מחייבים את החוקרים להקפיד על חסיון-מידע אודות אנשים חיים (ובפרט מידע שנמסר על ידי הלקוח) כל עוד לא נתקבל אישור לשתף מידע זה, ולהימנע מפרסום מידע אשר עלול לפגוע באנשים חיים. הפרה של כללים אלו עלולה להוביל ל:
- הפצת פרטים ליצירת קשר עם אנשים, ללא רשותם
- דיווח על תאריכי לידה או נישואין של אנשים חיים, פרסום מידע על נכויות, גזע, היסטוריה רפואית, עיסוק, תכונות אישיות, אמונה דתית, מספר ביטוח לאומי [ולחלופין, בישראל: מספר תעודת זהות – א.ה], או מידע אישי נוסף, ללא הסכמה
- הכללת מידע שנמסר על ידי הלקוח בפרסומים שנמסרים לאחרים, ללא אישורו
- פרסום – אודות נשוא מחקר – של סיבת המוות, מצב חברתי, עבירות שביצע, במידה, באופן שעלול לפגוע בבני משפחתו הקרובה
גנאלוג אשר נוהג בצורה אתית אינו יכול להעדיף דיוק על רגישות, או להיפך, אלא חייב להתייחס לשניהם, גם כאשר יש התנגשות ביניהם. הגדרת מדיניות אחידה וברורה היא הדרך הפשוטה, אך וודאי הבלתי-מקובלת, אשר תהיה חייבת להיות מונחית על-פי אחת משתי גישות רווחות וקיצוניות: פרסום כל תוצרי המחקר ללא התייחסות להשלכות מעשה זה על אנשים חיים, ולחילופין הימנעות מפרסומו של כל מידע רגיש, או שיש בו מידה של טעם-הרע.
השביל האתי בו יש לפסוע הוא מורכב: בקשת אישורים רבים לפרסום מידע, ייצוג מגוון דעות של בני-משפחה שונים וקבלת החלטות קשות בדבר הדרך בה יש לטפל בכל פיסת מידע רגיש. כאשר הובטחה השמטתו של מידע מסוים, יקפיד החוקר האתי לציין את עצם ההשמטה, אך מבלי לייחסה לאדם או משפחה מסוימת, שכן בכך עלול להיפתח פתח לחשיפתו של המידע. בעשותו כן, לא דיווח החוקר על כל המידע שברשותו, אך אם לא יכבד את צנעת הפרט, הוא יפר את סעיף 4 בקוד של APG.
וודאות
כמעט כל המסקנות העולות מן המחקר הגנאלוגי מוטלות בספק. כיוון שברוב התוצרים של המחקר הגנאלוגי – אירועים מן העבר וקשרים משפחתיים – לא ניתן להתבונן, גנאלוגים מסיקים לגביהם. אפילו עדות המסתמכת על בדיקת DNA – אותו ניתן לראות – נושאת בחובה אחוזים של ספק. עם זאת, הפיתוי להציג את המסקנות כוודאויות – גבוה מאוד, ובמיוחד כשאנו רוצים לספק את רצונו של לקוח, לקבל כסף בעבור עמלנו, להתחבר לאב-קדמון מסוים, או – במקום להודות בכשלון – לאתר מישהו שאת התעודות שלו נוכל למצוא. היכנעות לפיתוי הזה יכולה לתפוס מספר צורות:
- הסקת מסקנות מוקדמת ולא מבוססת
- התעלמות מעדויות אשר באות בסתירה לתוצאה הרצויה
- עיוות של מידע, על מנת שיעמוד בציפיות
- שינוי מסמכים
- זיוף מידע
גנאלוגים מקצועיים, ככל הנראה, לא ינהגו על פי שתי החלופות האחרונות, אך כבר היו בעבר מקרים משני הסוגים הללו. עם זאת, סבירה יותר הנטייה להתעלם מראיות שעלולות להפוך על פיה מסקנה שהיתה "תפורה" היטב בלעדיהן. אפילו כאשר כל הראיות נלקחות בחשבון, העדפה של וודאות על פני ספק עלולה להוביל את החוקרים להציג מסקנות חותכות יותר מכפי שהראיות מצביעות. כאשר גנאלוגים עוקפים ראיות מסוימות או לא מטילים ספק ראוי, הם עוברים על סעיפים 4-1 בקוד האתי של APG.
קידום עצמי
פרסום, שלא לדבר על מהומות תקשורתיות, משחק תפקיד חשוב מאוד בעולם העסקי, ומבחינה זו הגנאלוגיה אינה יוצאת מן הכלל. עם זאת, אנו חוצים את הגבול האתי כאשר אנו מגזימים בהסמכות שלנו, נסיוננו, מומחיותנו או הקשרים שלנו. אם שאלות המופנות ברשימת התפוצה של APG מייצגות במשהו את חברי הארגון, הרי שניתן לומר שישנם גנאלוגים אשר מקבלים לידם פרוייקטים בתחום בהם חסר להם ידע בסיסי. אחרים, כולל כמה אשר מופיעים במדריך של APG, משתמשים בתארים-שבדרך, בכוונה להגיש בקשה להסמכה, או באישורים על סיום כל המטלות, על מנת להציג מצג שווא של מומחיות אשר מגיעה רק לאחר סיום המסלולים הללו ובחינתם על ידי סמכות בלתי-תלויה. כיוון שרק מעטים מבין הגנאלוגים מחפשים הסמכה, או מבקשים שיפוט עמיתים על עבודתם, אף אחד כמעט אינו בודק את ההצהרות של הגנאלוגים אודות הכשרתם. בעקבות כך, הלקוחות והקולגות – והאנשים שטוענים למומחיות – לא יכולים להעריך את תוקפן של הטענות השיווקיות.
הערכה עצמית של יכולת מקצועית אינה דבר של מה בכך, והערכה עצמית אובייקטיבית כמעט ואינה אפשרית, שכן היא תמיד נגועה בניגוד עניינים. שביעות-רצון של לקוחות מרוצים גם היא אינה מודדת מומחיות. רוב תחומי העיסוק אינם מכירים באף אחת משתי הגישות הללו לצורך קביעת הכישורים המקצועיים.
"גנאלוג מקצועי" הוא מונח שנטבע על ידי האדם המעיד על עצמו. למרות שהתחום מתפתח, הכשרה והסמכה הן עדיין בגדר רשות. בהינתן מצב זה, ובהתחשב במלכודת ההערכה העצמית, גנאלוגים עלולים בקלות להיכשל בהצגת יכולותיהם. אפילו אם ההגזמה שלהם אינה מכוונת, הם מפרים את סעיפים 1, 3 ו – 4 של הקוד האתי של APG.
השלכות
ישנם לפחות שני ארגונים אשר אוכפים את הקוד שלהם, ופועלים בעקבות הפרתו בקרב חבריהם:
- הוועדה לבחינה מקצועית של APG (APG's Professional Review Committee) מקבלת, דרך המנהל בפועל, תלונות בכתב כנגד חברים אשר הפרו לכאורה את הקוד האתי של הארגון. אם הוועדה מחליטה כי התלונות עומדות באמות מידה מסוימות, היא יכולה לגשר בין המתלונן לבין החבר, לבקש מן החבר לתקן את המצב, או לנקוט בצעדים משמעתיים, כולל ביטול חברותו של נשוא התלונה.
- ארגון BCG (Board for Certification of Genealogists) מקבל תלונות רשמיות על המחזיקים בהסמכה ממנו אשר עברו על הקוד של הארגון. הארגון עשוי לגשר בין הצדדים או, בהתאם לנסיבות, להשעות או לבטל הסמכה, לבקר את הצד האשם, לבקש ממנו להחזיר ללקוח את הסכום ששילם, או לנקוט בצעדים שונים אחרים.
צעדים אלו תקפים אך ורק בשני הארגונים הללו. גנאלוגים שאינם מסונפים לארגונים אלו אינם מתעמתים עם ההשלכות של עבירות אתיות. עם זאת, הם עשויים להיתקל בלקוחות זועמים, אשר פוגעים במוניטין המקצועיים, ואפילו להיגרר לתביעה משפטית.
פתרונות
כיצד יכולים חוקרים מקצועיים להימנע מהפרות אתיות, כולל כאלו להן אינם מודעים? ידיעת הקודים האתיים היא הבסיס ההכרחי, אך הבנת הדקויות שבהם דורשת לימוד. גם עירנות אישית נחוצה, אך בהינתן המגרעות האנושיות הבסיסיות, לא ניתן להסתמך רק על פיקוח עצמי.
גנאלוגים מקצועיים רבים עובדים לבדם. אלו שעובדים בצוותים עשויים להיות פגיעים פחות לבעיות אתיות, במיוחד כאשר הם מבקרים זה את דו"חותיו, חוזיו, או חומריו הפרסומיים או המודפסים של עמיתו, וכאשר הקבוצה דואגת להקפדה של חבריה על לוחות זמנים ועל קיום הסכמים עם הלקוחות. גנאלוגים אשר עובדים לבדם – מומלץ כי יבקשו חוות דעת מקצועית, כבר בשלב הטיוטה, על חומרים מודפסים ודיגיטליים אשר הכינו לפרסום או להצגה. מבקרים טובים עשויים לאתר פגמים או הגזמות בעבודות שהם קוראים, כולל מעידות אתיות – כאלו אשר הכותב עשוי לפספס. (הרבה פחות מומלץ לפנות לקבלת ביקורת מעמיתים או מחונכים, אשר אינם בעלי מומחיות מספקת לאיתור שגיאות, או שהינם מסוייגים מהצבעה על טעויות.)
הגשת חומר לפרסום בכתב עת הכולל שיפוט, או לצורך קבלת הסמכה, מאפשר הערכה של מומחים את הכישורים הגנאלוגים. בשני ההקשרים הללו, המבקרים מצביעים על הפרות אתיות כגון אלו שתוארו לעיל. חוקרים מקצועיים, אשר באופן קבוע עבודתם נתונה להערכה-לצורך-הסמכה או לביקורת-בטרם-פרסום בכתבי-עת, הם בעלי יכולת גבוהה יותר להעריך את עבודתם בצורה אובייקטיבית ותקפה וממלאים את המגבלות האתיות בצורה טובה יותר (בהשוואה למה שהערכה עצמית לבדה יכולה לספק).
ארגונים מקומיים, אזוריים או ארציים – ראוי כי יקיימו באופן קבוע רענונים בנושאי אתיקה. המשתתפים עלולים לטעון לעניין מועט בנושא, אך השכלה רצופה בתחום תסייע במניעת בעיות ותקדם את התחום. אם APG ו – BCG היו מדווחים על סיכום שנתי של העבירות האתיות בהן טיפלו, הדבר היה מהווה תזכורת שגרתית של הנושא לגנאלוגים ומסייע במתן דוגמאות מטרידות מן התחום.
לכל הגנאלוגים ישנן חולשות שעלולות להוביל להפרות אתיות. פיקוח עצמי, למרות שהינו הכרחי, לא תמיד מונע מעידות, וההשלכות של העבירה עלולות להיות חמורות. עמיתים מקצועיים, ארגונים שונים וחינוך מתמיד עשויים, עם זאת, לסייע לגנאלוגים מקצועיים לנהוג באופן קבוע בצורה הולמת מבחינה אתית.
* * *
הערות שוליים
- ד"ר תומס וו. ג'ונס, מרצה בדימוס לחינוך (אוניברסיטת גאלודט GallaudetUniversity, וושינגטון הבירה, ארצות הברית), בעל הסמכה למחקר גנאלוגי ולהרצאות בנושא (CG, CGL) ועמית אגודת הגנאלוגים האמריקאית (AGS) והאגודה הגנאלוגית של יוטה (UGA). משנת 1964 עוסק במחקר גנאלוגי אישי ומקצועי, כמו גם בהוראת נושאים שונים הקשורים למחקר הגנאלוגי – ובפרט בדבר עדויות, הוכחות ופתרון בעיות – וכתיבה אודותם. ד"ר ג'ונס הוא העורך של כתב העת של האגודה הלאומית לגנאלוגיה, NGS Quarterly, שימש בתפקידים בכירים בארגונים גנאלוגים וזכה בפרסים רבים. [בחזרה למעלה]
- הנחיות לשכתוב נכון של טקסטים ניתן למצוא באתר של אוניברסיטת פורדו Purdue University (אינדיאנה). [בחזרה למעלה]
